חנות ספרים תרומה / הרשמה france

חיבורים

מאמר לפרשת תצוה
הרב שאול דוד בוצ'קו, 23/02/2021 17:04:44

 

אחת ממצוות המשכן היא הדלקת הנרות במנורה בכל ערב וערב. מי מחויב במצווה זו?

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי ה' חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כז כ-כא).

הכוהנים הם המדליקים את הנרות – "יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו" – אך הם אינם פועלים לבד. בני ישראל מצווים להביא להם את השמן שמכוחו יוכלו להדליק את הנר, שנאמר "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ". ואולם תפקידם של בני ישראל לא תם בכך, ואחרי הדלקת הנר על ידי הכוהן חוזרת האחריות אליהם: "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

מה פשר חלוקת התפקידים הזו?

שלמה המלך החכם מכל אדם לימדָנו "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), והסבירו חכמינו זיכרונם לברכה שהמצווה משולה לנר – כלִי המאור המכיל את השמן והפתילה – והתורה משולה לאור עצמו. כשם שהאור חייב את הנר ובלעדיו לא יוכל להידלק ולהאיר, כך התורה חייבת להיות מחוברת למצוות המעשיות של כל יהודי, ואין שום משמעות ללימוד תורה אינטלקטואלי בלעדיהן.

עולם המצוות ועולם התורה הם שני עולמות המשלימים זה את זה. הרצון לקיים את המצוות מצוי באחריותם של ישראל, ועל גביו באים המנהיגים הרוחניים ומסבירים את המשמעות של כל מצווה ומצווה, בבחינת "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ" (מלאכי ב, ז). התורה שזוכים ללמוד מפיהם היא אור יקרות החודר לליבו של כל יהודי, וכך הופכים בני ישראל כולם לבני תורה אמיתיים. בזכות העלאת הרמה הרוחנית של העם נעשות התורה והמצוות קניין נצחי של כל ישראל – "חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

המצוות והתורה מחוברות זו לזו בזכות הקשר העמוק בין ישראל לכוהן.



* על מנת להוריד את השיעורים ניתן - 1. להורידם באמצעות תוכנות או אתרים המיועדים לכך [למשל דרך לחיצה כאן]. 2. לפנות אלינו דרך הצור קשר שבאתר.

בניית אתרים | יצירת קשר