חנות ספרים תרומה / הרשמה france

הממשק

מאמר לפרשת וישב
הרב שאול דוד בוצ'קו, 09/12/2020 20:42:07

 

בפרשת בראשית למדנו על המצווה להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם, "פְּרוּ וּרְבוּ" בלשון התורה.[1]

בפרשתנו אנו פוגשים בשני אחים, ער ואונן בני יהודה, ששניהם נענשו בשל ניסיונם לבטל מצווה זו.

אצל אונן הדברים כתובים במפורש:

"וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו" (בראשית לח, ט).

אונן היה אחיו הצעיר של ער, בעלה של תמר. משמת ער נתבע אונן לייבם את תמר ולהקים זרע לאחיו. אונן התחתן אפוא עם תמר לא מתוך בחירה אלא כי כך חויב לעשות, אך הוא לא היה מעוניין להוליד לה ילדים שיישאו את זכרו של אחיו. לפיכך "שִׁחֵת אַרְצָה" את זרעו כדי שתמר לא תהרה. חכמינו זיכרונם לברכה ביארו כי גם ער, בעלה הראשון של תמר, מת בגלל אותו העוון גם הוא שיחת את זרעו כדי שתמר לא תתעבר, שמא ימעט ההיריון את יופיה.[2]

התורה מלמדת אותנו שכשאדם ממאן להביא חיים הקב"ה כאילו אומר לו: אם אינך מעוניין בהמשכת החיים אף אני חוזר בי מהחיים שנתתי לך.

חומרת החטא של ער ואונן נובעת מרצונם שלא ללדת כלל ילדים, אולם בני זוג החפצים בצאצאים אך אינם מסוגלים ללדת הרבה ילדים רשאים להיעזר באמצעים למניעת היריון ואינם עוברים בכך על האיסור. מצוות פרייה ורבייה מן התורה מתקיימת בלידת בן ובת, ומדרבנן המצווה היא להביא עוד ילדים איש כפי יכולתו.[3]

היכולת אינה מוגדרת בכללים ברורים. זהו משהו אישי השייך לעולמו הפרטי של הזוג, ואל לו לזר להתערב בשיקוליהם. אין דבר אישי יותר מהבאת ילדים לעולם, אף שהגדלת המשפחה היא הדבר המשפיע ביותר על המשכיות האומה כי האומה בנויה ממכלול כל המשפחות.

עתידו של עם ישראל תלוי ברצונה של כל משפחה לפעול להמשכיותה ובד בבד לדאוג לעתיד האומה.

מצווה זו מגלמת במהותה את הממשק בין הפרט ובין הכלל ומבטאת את האחריות העמוקה של כל אדם כלפי עצמו וכלפי הכלל כולו.

שאול דוד בוצ'קו



[1] בראשית א, כח.

[2] יבמות לד, ב.

[3] אבן העזר א, ח.



* על מנת להוריד את השיעורים ניתן - 1. להורידם באמצעות תוכנות או אתרים המיועדים לכך [למשל דרך לחיצה כאן]. 2. לפנות אלינו דרך הצור קשר שבאתר.

בניית אתרים | יצירת קשר